ריבה של פרידה

אתמול ירושלים, היום רחובות, מחר ברצלונה.

המון, המון שינויים ב-24 שעות האחרונות. ביום חמישי הספקתי לסיים את התואר, לעבור דירה ולמצוא עבודה.

לא ייאמן כמה קשה הייתה הפרידה מירושלים, מהבית המשותף של רשף ושלי. בשלוש שנים האחרונות נקשרתי ללא מעט פינות חמד בעיר הזו. בייחוד למקום אחד, שאיכשהו לא ממש יצא לי לכתוב עליו, שוק מחנה יהודה.

אני משוכנעת ששמעתם לא מעט על נפלאות השוק על שלל מסעדותיו, אבל בשבילי השוק הוא בעיקר אנשים שידעו לגרום לי להרגיש רצויה ואהובה. טוביה שהיה שולף לי דגים נפלאים אצל דוד דגים. המוכר בפרג שתמיד התרגש לראות אותי גם אם רק קניתי קינמון, ותמיד התעקש לתת לי לאכול מג'דרה. כל המוכרים בפיצוחי עמדי שאם הייתי מגיעה באמצע שבוע הם היו מתפלאים כי אני "באה חמישי-שישי, רבע מלך, רבע שקד, לפעמים רבע לוז." משה, הקצב האנטיפת מרפאל שהצלחתי לגרד ממנו רבע חיוך אחרי שלוש שנים. אבל יותר מכל, שני אנשים מופלאים: סמיר הירקן האדיר שחוץ מפטרוזיליה-נענע-שמיר מדהימים בחורף היה דואג שיהיה לי תרד ומנגולד הכי טריים שיש ופטריות עסיסות, ובקיץ עשרות סוגים ומינים של עגבניות מקסימות, ושפע של זוקיני פריך. בעיקר תמיד חיוך חם ושיחה נעימה, איש יקר. השני הוא גיום, אחד מהמוכרים המקסימים בבאשר. כולם שם נחמדים, אבל גיום ידע תמיד מה להביא לי חדש לטעום: "זה לא נורא מסריח כמו שאת אוהבת, אבל את חייבת לנסות", שהייתי מבקשת שייחתוך רק קצת, הוא ידע ב-ד-י-ו-ק מה המידה הנכונה, הכל מתובל בסיפורים נפלאים על ילדות בבורדו ועבודה ביקבים, וכמעט נפילה למיכלי יין תוססים.

יום רביעי הלכתי להגיד להם שלום. רציתי לשמח אותם כמו שהם שימחו אותי. הכנתי לכל אחד צנצנת ריבת שזיפים ולבנדר, ואפיתי בבוקר לחם אגוזי מלך טרי. אין כמו לתת למישהו משהו שהכנת במיוחד בשבילו. אם אתם רוצים לפנק מישהו בחג, לכו תקנו צנצנת יפה ומלאו אותה ריבה ביתית.

בריבה זו לא רק נפרדתי מהשוק, אלא בעזרתה אני גם נפרדת מכם, רק לחודש. בשש בבוקר אני ורשף נהיה על טיסה בדרך לספרד. לפעמים משאלות מתגשמות.

מקווה לחזור עם המון חוויות מרגשות לחלוק איתכם. בינתיים שלום, ושתהיה לכולם שנה טובה ומתוקה.

חומרים לצנצנת בנפח ליטר:

1 ק"ג שזיפי סנטה רוזה.

300 ג' סוכר (כוס וחצי).

כפית פרחי לבנדר מיובשים.

שוטפים היטב את הפרי, חוצים, מוציאים את הגלעין ופורסים לפרוסות. בסיר גדול עם תחתית עבה שמים את הפרי, הסוכר והלבנדר. מבשלים על להבה גבוהה, תוך כדי ערבוב עם כף עץ על מנת למוסס את כל הסוכר. כאשר כל הסוכר נמס, מביאים את התערובת לרתיחה, מחלישים את האש ללהבה מינימלית ומבשלים 30 דקות. מעקרים את הצנצנת (הסברים איך כאן) ואת המצקת שבעזרתה הולכים למזוג את הריבה לצנצנת. אחרי שמעבירים את הריבה לצנצנת וסוגרים היטב, מניחים אותה הפוכה על מנת ליצור וואקום. שומרים במקרר אחרי הפתיחה. בתיאבון!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מתוקים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על ריבה של פרידה

  1. דפנה י. הגיב:

    מקסים.
    אני אוהבת ריבות ביתיות – לרקוח ולאכול. וריבת שזיפים זה בהחלט פייבוריט שלי.
    (אגב, הגעתי אלייך בעקבות בלוגדיי ומאז אני מאוד נהנית לעקוב). ומה עם מתכון ללחם האגוזים?

    נסיעה טובה ותיהנו המון!

  2. רפאל הגיב:

    נסיעה טובה שתהיה ובהצלחה עם כל הדברים החדשים! 🙂

  3. מיטל הגיב:

    הכנתי לפי המתכון של מיה מבצק אלים אבל הוספתי לבנדר לפי המלצתך, יצא טעים!

  4. vardit הגיב:

    אוי…. נראה לי שהייתם צריכים להשאר קרוב לשוק… זה כל כך עצוב.

  5. אור הגיב:

    רק עכשיו גיליתי את הבלוג המקסים!
    מחכה שתחזרי….

  6. חיה הגיב:

    הבלוג שלך נהדר ומקסים…
    תודה
    חיה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s