על חשיבותו של משוב – פנקוטה יוגורט ולבנדר

בדרך לקיבוץ, במה שהתברר כהיום האחרון בחייו של סבא גדעון, אחותי סיפרה לי שראתה מתכון בטלוויזיה של פנקוטה עם יוגורט וכמה מצא חן בעינייה הרעיון. אמרתי לה שלא מזמן צילמתי בדיוק מנה כזאת ואני מתכננת לעלות את המתכון לבלוג בקרוב, ככה היא תוכל להכין. קרה מה שקרה, ואחרי חודש של בחינות שלא יצא לי לעדכן בכלל, הייתי צריכה חודש נוסף של שקט לעכל הכל, וכך עבר כל הקיץ והמתכון לא עלה. 

כמה ימים אחרי השבעה אחותי ביקשה את המתכון. הכתבתי לה אותו בטלפון, עם כל מיני הנחיות והסברים בייחוד לגבי השימוש בג'לטין. ג'לטין הוא מסוג הדברים בבישול כמו שמרים ובצק פריך, שהם בעיני בגדר תופעת ביצה-תרנגולת. כלומר אני לא יודעת אם קודם חשבתי שהם מסובכים, או שקראתי במתכון אזהרה שהם מסובכים, ולכן החלטתי שזה כך. העוגת השמרים הראשונה שהכנתי הייתה פשוט מתכון ללא יותר מדי התרעות מקדימות, רק דגשים פשוטים. העוגה יצאה נפלאה בעיני. אנשים שטעמו התפעלו מאוד מהאומץ להכין עוגת שמרים. לא ממש הבנתי למה צריך אומץ יוצא דופן, אחרי הכל כולנו עשינו חלות כבר בגן וההבדל לא כזה גדול. ככה גילית ששמרים הם בגדר מוקצה להרבה בשלנים מנוסים.

לעומת זאת בפעם הראשונה שניסיתי להכין בצק פריך המתכון היה מלווה בשפע של תמרורי אזהרה ותרחישי אימה. אני משוכנעת שהוא יצא זוועה בגלל אותו פחד לא רציונאלי. אני יודעת יש המון סיפורי זוועה לגבי ג'לטין באינטרנט – הייתה התלבטות גדולה אם בכלל לכתוב את  המשפט הזה, כי אני לא ידעתי את זה והשתמשתי בשמחה בג'לטין הרבה פעמים, עד שקצת הפחידו אותי.

את אחותי לא הפחדתי, רק נתתי לה טיפים על מה צריך להקפיד עם ג'לטין (בעיקר זמנים). שדיברנו כמה ימים אחרי זה הייתי נורא סקרנית לשמוע איך יצא לה, ישר הפצצתי בשאלות: "נו, התייצב כמו שצריך? לא היו גושים? המרקם היה טוב?" הכל היה יצא לה מושלם, רק שהיא חשבה שיצא לא מספיק מתוק… השקעתי כל כך הרבה אנרגיה בדגשים על הג'לטין המטופש, שאמרתי ככה, בדרך אגב: "אחרי שאת מוסיפה דבש תטעמי, תראי שזה טעים לך."

בגלל זה התחלתי לתהות לגבי מה שאני מפרסמת כאן. לקח לי שנתיים לתפוס את האומץ לפתוח את הבלוג, וגם זה נעשה בכפייה, תוך הפעלת לחץ פיזי מתון. משפחה וחברים תמיד פירגנו לאוכל, אבל זה משפחה וחברים, הם לא באמת אובייקטיבים. רשף הוא אומנם בן זוג שלי, אבל הוא גם חבר הכי טוב שלי, והוא מקפיד מאוד על כנות איתי. רוב הזמן הוא מאוד מתלהב ומעודד, אבל אני נותרת חשדנית כי רשף היה שבע שנים בצבא, ועושה מילואים מרובים בדרך קבע, ולמרות שהוא מכחיש וחושב שאני פסיכית, יש לי תחושה שזה קצת מעוות משהו בבלוטות הטעם, כמנגנון הגנה בפני הפשעים נגד האנושות שמתרחשים במטבחים צבאיים. 

בעקבות הפירגון המקסים שזכיתי לקבל ממאיה הגעתם הנה בכמויות מרגשות למדי, חלקכם הגבתם, אמרתם "שנראה טוב", אני סקרנית לגבי הטעם. יוצא טעים? המתכונים ברורים? אם ניסיתם משהו בבקשה ספרו, או שיצא כל כך נורא שהחלטתם לא לחזור לפה לעולם ובגלל זה אני לא יודעת על זה?

חומרים ל-4-6 מנות:

3 מיכלים של יוגורט טבעי בין %1.5 ל-5% (כל אחד 200 ג' – 600 ג' סה"כ)

כוס חלב 3% (240 מ"ל)

6-7 כפות דבש (130-150 ג')

כפית פרחי לבנדר מיובשים

שקית ג'לטין (14 ג') + חמש כפות מים מהברז

ערב לפני הגשת הפנקוטה מרפדים מסננת בחיתול בד. שופכים את היוגורט למסננת, מניחים אותה מעל קערה גדולה ומאפסנים במקרר לכ-12 שעות על מנת שהנוזלים יתנקזו ונשאר עם לבנה.

למחרת מוזגים את המים לקערית שטוחה, מפזרים את אבקת הג'לטין על המים, מניחים ל-20 דקות על מנת שהג'לטין יספוג את כל המים.

בינתיים בסיר קטן מחממים את החלב לסף רתיחה, מוסיפים את הלבנדר ומכבים את האש. נותנים ללבנדר לשרות בחלב בזמן שהג'לטין סופג את המים. בתום 20 דקות, מחממים מחדש את החלב לסף רתיחה, מוסיפים את כל הג'לטין לסיר ובוחשים היטב במשך 2-3 דקות שהג'לטין יתמוסס היטב בחלב. חשוב שהחלב לא ירתח בחוזקה מפני שהדבר הורס את הג'לטין.

ממתיקים את הלבנה בדבש, טועמים על מנת לוודא שאכן הלבנה מתוקה מספיק. מוזגים את החלב דרך מסננת ללבנה ומערבבים היטב. במידה ורוצים לחלץ את הפנקוטה לצלחת הגשה אני ממליצה למזוג את התערובת לתבנית מאפינס מסיליקון, או כלי אחר מפלסטיק שלא איכפת לכם לדפוק בחוזקה על מנת לחלץ ממנו את הפנקוטה. במידה ולא מוזגים את התערובת לשישה כלי הגשה יפים.

חשוב לקרר את הפנקוטה במשך לפחות ארבע שעות, עדיף שש או שמונה, לפני ההגשה. ככל שהיא תהיה יותר יציבה .כך יותר קל לחלץ.

מומלץ להגיש עם פירות טריים, אגוזים קצוצים וזילוף קטן של דבש. בתיאבון!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מתוקים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על על חשיבותו של משוב – פנקוטה יוגורט ולבנדר

  1. מאיה הגיב:

    איפה קונים פרחי לבנדר מיובשים?

    • Chen.melach הגיב:

      את שלי קניתי בשוק מחנה יהודה בחנות התבלינים "פרג". אני משערת אפשר למצוא בחנויות טבע או חנויות תבלינים מושקעות .

  2. שחר הגיב:

    היי חן,
    אכן הגעתי הנה דרך הבלוג של מאיה… ונראה שאני אמשיך לבקר פה באופן קבוע 🙂

  3. Emilya הגיב:

    אוי זה פשוט ניראה מעולה!
    וה"אוי" הוא אוי כזה של רעבים/קנאים..

    ולגבי הפרגון, זכית! בצק אלים הוא אכן אחד הבלוגים!

  4. Hilli הגיב:

    הי, גם אני הגעתי מבצק אלים ואני לא מבינה איך לא הגעתי קודם.
    בלוג מקסים, מתכונים מהסוג שאני מתכוונת לאמץ (חוץ מהבשר) וצילומים נהדרים, שאפו.
    גם אני פתחתי לא מזמן בלוגצ'יק כזה, רק עם צילומים מחפירים. אפשרופו חשיבותו של משוב, אשמח אם תבקרי:)

  5. רפאל הגיב:

    בלוג מקסים ומתכונים מעוררי תאבון. הוספתי למועדפים 🙂

  6. מור הגיב:

    איזה יופי של בלוג! המתכונים בדיוק לטעמי (צמחוני-ירקות-קטניות), עשית לי חשק לבשל בתקופה עצלה של מקסימום ביצה קשה :))

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s