חוויות מהתור לקופה בסופר וה-סלט עדשים

אני חייבת להודות שאחרי הפוסט האחרון רציתי לוותר על הבלוג לגמרי.

היייתי (ועדיין נמצאת) בתקופה של שבר עמוק, חשבתי שאולי אם אני אשחרר חלק מן הלחץ שהצטבר, אולי מישהו יצא מאלמוניותו הוירטואלית ויספק כמה מילות נחמה.

התגובה? כלום, שקט, דממה, נאדה, גורנישט, צרצרים.

לא ציפיתי ל-120 תגובות אוהדות, רק אחת הייתה מספיקה, אפילו רק בשביל להגיד 'העוגה נראית ממש שווה'. תקנו אותי אם אני טועה, אבל תוכן נראה לי חשוב. אם רציתם סתם תמונות יפות של אוכל ואיזה מתכון אלמנטרי הייתם נכנסים לאחד ממדורי האוכל באחד מן האתרים הגדולים. ובכל זאת אתם כאן. אני קיוויתי ליצור כאן אינטראקציה, לא סתם לשגר מסרים לחלל הוירטואלי. לדבר לעצמי אני יכולה לבד בתוך הראש שלי. אולי אם היו לי שאיפות אקדמיות הייתי כותבת איזה דוקטורט כמו 'חתול בשק – ניכור אינטרנטי במסווה של תקשורת פתוחה', או משהו בסגנון.

ולמה אני בכל זאת כאן היום? בגלל שנוצרה אינטראקציה, אולד סקול סטייל, בתור לקופה בסופרמרקט. רשף שאל אותי אם אני מתכוונת לפרסם את כל מה שתיכננתי לשבועות, ואני פצחתי בקיטור עמוק על 'חוזה חברתי מזוייף', ההתכנסות פנימה מאחורי צגים, ועל החוסר תכליות הכללי של כל הסיפור הזה. מאחורי עמדה בחורה נחמדה ששאלה אותי איזה בלוג אני כותבת. אמרתי "אוכל". תוך רגע נוצרה שיחה קטנה ונעימה סביב הנושא, היא אמרה שכשתחזור הביתה תחפש את הבלוג. זהו, הספיק לי, מישהי אחת.

ועכשיו לנושא האמיתי שלשמו התכנסו כאן היום: אוכל. מה עבר עלי קולינרית בחודש האחרון? אז ככה, היו מספר אירועים גדולים שרציתי לצלם ולפרסם אבל חוסר המוטביציה יחד עם קשיים כללים חברו יחדיו והתוצאה היא דלה.

מוצ"ש אחד התכנסו אצלנו חברים, היו שבלולי בצק שמרים עם גבינות, פסטו ופלפל קלוי, מקלות זיתים וגבינה של אורי שפט, גירסה ביתית לעוגיות פימ'ס אחד בגירסה קלאסית של שוקולד מריר וריבת תפוז, ואחד עם שוקולד לבן וריבת פטל.

אה כן, והמון אלכוהול.

זה היה הפתיח לשבוע רווי אוכל. יום שלישי היה יום העצמאות. חברים באו לעל האש בחצר של ההורים שלי. הכנתי קבב כבש שהיה מצויין, האנטריקוטים היו מאכזבים. מסביב היה חומוס ביתי, טחינה, פלפלים קלויים, המון רטבים וסלט חצילים של סבא גדעון, שעליו קיבלתי את המחמאה הכי גדולה שיש: יעל ביקשה לקחת את השאריות הביתה. לקינוח היה אבטיח טוב ועוגיית שקולד צ'יפס מלאה בשוקולד מריר מצויין אגוזי לוז ופקאנים, שאני אופה בחתיכה אחת כמו עוגה ופורסת. גם מזה לקחו שאריות, אושר. ההפתעה הגדולה באה מאיתי שהחליט לפנק את כולנו בסופלה שוקולד, יצא מעולה, מי ידע שהוא מבשל?  כמובן שלפני היציאה להורים הכנתי רשימה מדוקדקת של מה אני צריכה להביא, לא שכחתי כלום, חוץ ממצלמה…

יום שישי היה האירוע המרכזי, חגיגות יום הולדת משותפות לאחי ואחותי. שבועיים לפני המאורע הגדול שני הקופיפים התקשרו להעלות בקשה: "חן, השנה אנחנו לא רוצים ללכת למסעדה, אלא לעשות משהו בבית שאת תכיני, אבל בבקשה בלי הירוקים שלך." שאלתי "אז מה כן?", "משהו טעים…" חסרי תועלת שכמותם. אחרי שסחטתי את זה בכוח מהם הוחלט על ארוחת המבורגרים.

זהו, עליתי על זה: חצי פלדה חצי אונטריב, טחינה גסה, מלח פלפל, מסאז' טוב לבשר, לחלק לקציצות של בערך 200 ג', לתת לנוח במקרר לפחות שעתיים, להוציא שעה לפני שצולים שהבשר יהיה בטמפ' חדר, מכת אש חזקה, מדיום, מדיום-וול למי שמתעקש. אושר צרוף! אפיתי לחמניות המבורגרים חצי מקמח לבן וחצי מקמח מלא, הכנתי הר של תוספות מהקלאסי: חסה, עגבניה, בצל פרוס ומלפפון חמוץ, לשאר שחיתויות כגון חזה אווז, בייקון, גבינות רכות, בצל מטוגן ופטריות צלויות. הקופיפים הקטנים היו מאושרים.

כמובן שאי אפשר בלי קינוח, לאחי טירמיסו, לאחותי עוגת תפוחים. כל אחד והאהבות שלו. מזל טוב חמודים!

אחרי כל כך הרבה אוכל שאני ממש לא אוכלת בשגרה הייתי צריכה ירקות, והרבה. אחרי שהקיבה קצת התאוששה ממנת היתר של הבשר, עברתי למשהו קצת יותר משמעותי מחסה: עדשים. הסלט הזה הוא מבוסס על עוד מתכון עתיק של אייל שני, כל מי שמכיר את האוכל שלו יודע שזה השילוב הבסיסי שלו, אבל מה לעשות שכמאמר האימרה העממית "כמה פשוט – ככה טעים".

מרכיבים למנה אחת:

רבע כוס עדשים שחורות

4-5 צנוניות

עגבניה בשלה

3 גבעולי בצל ירוק

2 שיני שום כתושות

פלפל ירוק חריף קצוץ דק, לפי הטעם

מיץ מחצי לימון

כף שמן זית

מלח, פלפל

3-4 כפות יוגורט עיזים

כף טחינה גולמית

מבשלים את העדשים במשך כ-30-40 דקות בסיר בינוני עם הרבה מים (ללא מלח!)

בינתיים חותכים את העגבניה לקוביות קטנות, את הצנוניות למקלות, ופורסים את הבצל הירוק לטבעות קטנות.

שהעדשים מוכנות מנקזים את המים, ומתבלים מיד בקערה רחבה (העדשים סופגות תיבול יותר טוב שהן חמות) במלח, פלפל מיץ לימון ושמן זית. מוסיפים את הירקות הקצוצים, השום הכתוש והפלפל החריף, מערבבים היטב, טועמים, מתקנים תיבול בהתאם לטעם (בדר"כ עוד קצת מלח ומיץ לימון).

מגישים בתוך "שלולית יוגורט", מזלפים מלמעלה קצת טחינה גולמית. ארוחת צהריים זריזה ומושלמת. בתיאבון!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ירקות, קטניות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על חוויות מהתור לקופה בסופר וה-סלט עדשים

  1. מעין הגיב:

    אני פה קוראת, וגם הגבתי כמה פעמים.
    אבל אם את רוצה אינטראקציה – את צריכה לענות חזרה…
    ההמבורגרים נראים שווים, וגם העוגות.

  2. נופר הגיב:

    הכל נראה מדהים!
    אל תפסיקי לכתוב, יש מי שקורא ומזדהה…

  3. meital הגיב:

    אני גיליתי את הבלוג היום.
    התחלתי לחפור בו ואהבתי.
    הכל נראה ממש איכותי.
    הסלט הזה ינוסה בקרוב..אבל נראה לי שאוותר על היוגורט (מסיבות בריאותיות) ואתמקד בטחינה.

    • Chen.melach הגיב:

      תודה, אשמח מאוד לשמוע איך יוצאים הדברים.
      אפשר לחלוטין לוותר על היוגורט, רק לא להוסיף יותר מדי טחינה, בגלל האחוז שומן הגבוה היא 'מעלימה' את שאר הטעמים.

      • meital הגיב:

        היי,
        הכנתי אתמול את הסלט ויצא מדהים! גם הבן-זוג שלא מתלהב מ"הדברים הבריאים" שאני מכינה, ממש אהב. וגם- השאריות נאכלו היום על ידו ולטענתו הסלט והירקות נשארו מעולים גם היום. אגב, אכלנו את זה גם עם טחינה (לא גולמית) וגם עם יוגורט. שניהם הולכים טוב עם הסלט (כל אחד בנפרד).
        תודה.
        בקרוב אנסה את הכרובית, היא נראית יאמי!

      • Chen.melach הגיב:

        איזה כיף לשמוע!
        חכי קצת עם הכרובית לתחילת החורף, כרגע מה שיש בשווקים קצת מעולף,
        והמחירים בהתאם לירק שלא בעונה, יקר.

  4. דנית הגיב:

    הקשיבי יקירתי רק עכשיו גילית י את הבלוג שלך אז לא להבריז לי…………. עונג צרוף כל מתכון שאני רואה בא לי להכין …… ויש לי עוגה לסוף השבוע עוגת הגבינה שלך
    נב
    אולי תוכלי להסביר לי מה זה נתח הבשר הזה פלדה ?
    תודה ולילה טוב דנית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s