סלט חצילים של סבא גדעון

לרוב ההחלטה מה אוכלים היום מושפעת ממה בעונה ונראה טוב בשוק, כלומר חומר גלם בסיסי שעליו אני מרכיבה טעמים בהתאם למה שמתחשק. אבל לפעמים יש רגעים מוזרים ש'הצ'ופצ'יק של הקומקום' מכתיב את כל המנה. כמו למשל בסוף השבוע הזה.

היינו אצל ההורים שלי, כבר תיכננתי בדיוק מה אני מכינה, עשינו קניות בחמישי בערב, ושישי בבוקר עשיתי השלמות במכולת, שהגעתי חזרה לבית של ההורים שלי הצצתי לראות מה קורה בחצר וקלטתי שהזעתר החל ללבלב. באותו רגע היה לי ברור שאני חייבת, אבל חייבת, לעשות איתו משהו. התלבטתי נורא, ואז הבנתי מה אני רוצה, עשיתי אחורה פנה, חזרתי למכולת וקניתי חצילים. 

סבא שלי אף פעם לא היה מבשל יותר מדי כי הוא מעולם לא היה צריך, בכל זאת יש חדר אוכל בקיבוץ. אבל בשנים האחרונות אני מגלה כמה הקיבוצניק הזה אנין ובקיא, למשל הגבינות האהובות עליו הן גורגנזולה ובאוורין בלו, כנראה שהאהבה העזה שלי לגבינות כחולות מסריחות זה עניין גנטי. אצל סבא בחצר יש עצי תאנה וגפנים שעברו אינסוף הרכבות, זנים של שונים ומשונים של צ'ילי וזן אחד מיוחד של ענבים שהוא הביא מרוסיה כאשר ביקר שם בזמן הגלאסנוסט בחיפוש אחר שאריות משפחה. אבל הספציאליטה שלו הוא סלט חצילים. הבסיס הוא כזה: על מנת שסלט חצילים יחשב סלט חצילים של סבא גדעון, הוא חייב, אבל חייב, להכיל המון שום, אחרת זה פשוט לא זה. סבא שלי היה מחזיק ראשים שלמים של שום בארגז של האופניים, כל פעם שהיינו מגיעים לחדר אוכל, בוקר, צהריים או ערב, סבא שלי היה שולף ראש, מכניס לכיס של חולצת העבודה הכחולה, "כי זה לא ארוחה בלי שום". פעם אחת שהייתי קטנה וחוצפנית, שהוא קם ממנוחת ארבע שאלת אותו למה הוא לא מוסיף שום לקפה אם הוא כל כך אוהב את זה… הוא חייך. 

אני לא יודעת בדיוק מה המתכון המקורי, סבא היה שורף את החצילים בחוץ על איזה חתיכת מתכת שהוא מצא אפשהו בקיבוץ, כנראה שסוד הטעם קבור שם. כאן בירושלים זה קצת בעיה, אז אני פשוט שורפת להם את הצורה בתנור, אם אתם הרפתקניים, לשרוף על הגז מניב תוצאות לא רעות בכלל, אבל עושה לכלוך איום ונורא.

בערך חצי קילו סלט חצילים:

4 חצילים בינוניים (בערך קילו ורבע)

5-6 שיני שום כתושות

מלח, פלפל.

הכי חשוב זה החצילים, איך בוחרים? צבע שחור, לא סגול, מעיד על בשלות, הגבעול חייב להיות ירוק, מה שמעיד על טריות, מרימים אותם הם צריכים להרגיש קלים ביחס לגודל שלהם.

ברגע שיש חצילים השלב הבא הוא לשרוף להם את הצורה: האופטימלי, בחוץ על המנגל. בבית, או על הגז, או בתנור. מחממים את התנור לטמפרטורה הגבוהה ביותר (לפחות 250 מעלות) במצב גריל, מצפים תבנית אפייה בנייר כסף ומניחה את החצילים ככה, לא לחורר ולא לנקב, כלום. מניחים את התבנית בתנור לוהט בחלק העליון לחצי שעה, אחרי זה הופכים לצד שני ושורפים אותו במשך עוד כ-20 דקות.

בעזרת סכין עושים חתך לאורך החציל השרוף, עם כף אוספים באופן יסודי את כל הבשר ומניחים במסננת לטפטף במשך לפחות חצי שעה, רצוי שעה. אחר כך, קוצצים את הבשר גס, מעבירים לקערה ומתבלים שהחציל עדיין חמים בשום, מעט מלח ופלפל, מכסים בניילון נצמד ומניחים במקרר למשך לפחות שעתיים. עד כאן סלט סבא קלאסי, לפני הגשה טועמים לבדוק שיש מספיק מלח, התוספת שלי: חוצים עגבנייה וסוחטים מעל החצילים, שלוק קטן של שמן זית ומפזרים עלי זעתר.

בתיאבון!

דרך אגב – רק אחרי שהכנתי את החצילים בשישי בערב קלטתי את חשיבות העיתוי, בשבת, הראשון לינואר סבא חגג 85 חורפים, כמובן אם הוא היה שומע שאני מאחלת מזל טוב בתאריך הלועזי, הייתי זוכה לנזיפה קשה שאת יום ההולדת שלו מציינים בתאריך העברי, לא הלועזי. בכל זאת, מזל טוב סבא!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ירקות, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על סלט חצילים של סבא גדעון

  1. סיון הגיב:

    וואוו, עשיתי לי חשק עז לחצילים בכלל ולזעתר בפרט.

    היידה למקשה!

    • Chen.melach הגיב:

      יש לך מקשה פרטית? בת מזל שכמותך, לי יש שני עציצים בקושי.
      רק את החצילים עם הרבה שום בבקשה, שיטעם לסבא, ואולי איזה כוסית וודקה בצד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s