ריבת תפוזים

יש משהו קצת אנכרוניסטי בכל הרעיון הזה של שימור פירות וירקות שרובם הגדול זמין לאורך כל השנה, לא שזו מגמה כזאת חיובית בעיני, קצת מפחיד שילדים לא יודעים שאבוקדו יש בחורף ואבטיח בקיץ. הדרכתי קבוצה של ילדים בפרדס באביב בזמן שההדרים פרחו, אחד הילדים שאל אותי אם הפרחים על העצים זה כלניות… מסכן, הוא כל כך נבהל מהמבט ההמום שלי. לחלופין, בקיץ שמעתי שני סטודנטים מתמרמרים למה אין תותים בסופר… כנראה שזה לא בהכרח עניין דורי.

 ובכל זאת ריבות זה פינוק אדיר, בייחוד שחוזרים הביתה עייפים בערב ובא משהו קצת יותר מתוק מפרי, מה יכול להיות יותר טוב מפרי מומתק? אני אומנם התחנכתי על ברכי האסכולה הפולנית של השימור הגורסת כי על ריבה לשרוד שואה גרעינית ולכן דורשת יחס של קילו סוכר על קילו פרי, אך אני מתוך רצון לא להיכנס לתרדמת סוכרתית אחרי כפית ריבה נצמדת לרוב ליחס מינימליסטי של 300 ג' סוכר על קילו פרי. מכיוון שאני פחדנית אני מכניסה את הריבה למקרר מייד עוד לפני הפתיחה הראשונה, לא בטוח שזה חיוני. אני לא יכולה להתחייב שזה ישרוד שואה גרעינית, אבל אחרי פתיחה הריבה מחזיקה לפחות שנה במקרר (זה הכי הרבה זמן שריבה החזיקה אצלנו לפני שהיא חוסלה לחלוטין).

ביחס לשאר הריבות שאני מכינה, זאת ריבה קצת נודניקית, אם בדרך כלל צריך רק לחתוך את הפרי ולבשל, בזאת צריך לסחוט את הפרי למיץ ולהרתיח את הקליפות בנפרד כדי למתן את המרירות. בגלל שהיא מבוססת על מיץ היא יוצאת יחסית דלילה, אפשר להמשיך לצמצם, היא תסמיך עוד, אבל אז נשארים עם מעט מאוד ריבה. ולמרות כל הניג'וס, מדובר בריבה מדהימה עם טעמים מורכבים של מרירות-מתיקות, תענוג אמיתי.

חומרים לבערך 750 מ"ל ריבה:   

7-8 תפוזים גדולים וכבדים (יותר כבד = יותר מיץ) עם קליפה בהירה נקייה מפגמים, ככל שניתן.

כוס מים

400 ג' סוכר (שתי כוסות)

בעזרת קולפן ירקות פשוט קולפים בערך 75% מהתפוזים, בזהירות לא לקלף את הלבן שהוא מר מאוד. בצד מרתיחים מים בסיר קטן שיכיל את כל הקליפות. חותכים את הקליפות לרצועות דקות, מכניסים את הרצועות למים הרותחים לחמש דקות, לאחר מכן מסננים את הקליפות, מרוקנים את הסיר, מוסיפים מים נקיים, מרתיחים שוב וחולטים את הקליפות חמש דקות נוספות, מסננים ומניחים בצד.

בינתיים סוחטים את כל התפוזים, אנחנו רוצים מינימום ליטר מיץ (בערך ארבע כוסות), במידה ולא מגיעים לכמות זאת, סוחטים תפוזים נוספים. מניחים צלחת קטנה הפריזר לבדיקת הריבה בתום הבישול. לוקחים סיר גדול של מרק, בעל נפח הגדול משני ליטרים, מפני שבזמן הבישול הריבה מתפרעת, ולנקות ריבה שרופה מהגז זה ממש לא נחמד (תשאלו את רשף, אופס…). מוזגים לסיר את המיץ, כוס המים, והסוכר, מדליקים את האש ובוחשים היטב בעזרת כף עץ ארוכה  על מנת למוסס את הסוכר (חשוב שתהיה ארוכה כדי שלא תחטפו כוויה אם הריבה משפריצה, שוב, מניסיון די כואב), מביאים לרתיחה, מחלישים את האש ומבשלים במשך חצי שעה ללא מכסה. מוציאים את הצלחת מהפריזר מטפטפים מעט מן הריבה על הצלחת עושים פס עם האצבע באמצע הריבה ומטים את הצלחת, במידה והפס מייד נסגר צריך להמשיך לבשל, מחזירים את הצלחת לפריזר, בודקים עוד פעם אחרי רבע שעה נוספת. כשהריבה מגיעה לנפח של 750-600 מ"ל היא במיטבה, אם אוהבים ריבה יותר סמיכה ממשיכים לצמצם, אבל אז יהיה רק חצי ליטר ריבה. חשוב לתת לריבה לילה במקרר להתייצב לחלוטין כדי לדעת באמת איך היא תצא, במקרה הכי גרוע, למחרת בבוקר מחזירים לבישול נוסף של 10-15 דקות.

על מנת להבטיח הישרדות מקסימלית מעקרים את הצנצנת לפני שמוזגים את הריבה. מרתיחים מים בסיר גדול כך שיכיל את כל הצנצנת, מכניסים את הצנצנת והמכסה ל-5 דקות למים הרותחים, מוציאים החוצה בזהירות עם מלקחיים או כף בישול ארוכה, משתדלים לא לגעת בחלקה הפנימית של הצנצנת או המכסה כי אז צריך להתחיל מחדש. מייבשים, מוזגים את הריבה, סוגרים חזק, ומניחים את הצנצנת להתקרר בחוץ הפוכה, זה יוצר וואקום. 

בהצלחה ובתיאבון!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מתוקים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ריבת תפוזים

  1. רוני הגיב:

    אהבתי ביותר את הריבה!!! בהחלט אכין אותה בקרוב!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s